פסק-דין בתיק ה"פ 87/07

1.         בפני המרצת פתיחה בה מבוקש ליתן פסק דין הצהרתי בו יוצהר על ביטול שני הסכמים שנקשרו בין הצדדים ביום 28.9.06 לפיהם מכר המבקש למשיב חלקים משתי חלקות מקרקעין הנמצאות בבאקה אל ג'רבייה (חלקות 26 + 27 בגוש 8755) (להלן - החלקות).

2.         תחילת הפרשה עוד בשנת 1994, והשתלשלות העניינים של המערכה הראשונה, היא כדלקמן:

            חלקה 26 הנ"ל שטחה 27,781 מ"ר.  1/4 חלקים הימנה רשומים בפנקסי המקרקעין על שמו של התובע. חלקה 27 בגוש הנ"ל שטחה 7,896 מ"ר, 1/4 ממנה רשום בפנקסי המקרקעין על שם אביו של התובע, והתובע זכאי ל - 1/8 בעזבונו של אביו ז"ל.

בין אביו המנוח של המבקש לבין המשיב, נקשר לכאורה ביום 6.9.1994 ההסכם (ת/8) לפיו מכר המנוח (צד א' להסכם) למשיב (צד ב') רבע מחלקה 27. בסעיפים 3 ו - 4 של ההסכם, נקבע:

"3. תמורת שני המגרשים ישלמו יחידי צד שני לצד אחד סכום השווה לסך 70,000 אלף ש"ח (שבעים אלף ש"ח).

4. בחתימת צד אחד על הסכם זה מאשר קבלת מלוא התמורה אלא אם הוסכם אחרת במסמך נוסף עליו יהיה חתום צד אחד."

            סעיף 6 שבהסכם קבע כי "מס שבח מקרקעין, וכן מס רכישה בגין מכירה זו יחולו ע"י צד שני ... ." ס' 7 שבהסכם קבע כי גם את היטל ההשבחה, ככל שיחול, ישלם הצד השני, היינו, המשיב.

            הפעולות הנדרשות לשם מימוש המכירה לפי ההסכם לא ננקטו, ולאחר שנים, הלך אביו של המנוח לעולמו, בלא שדווח על המכירה לרשויות המס, ומבלי שהעסקאות שבהסכם באו לידי ביטוי ברישומים שבפנקסי המקרקעין.  כך עד ליום 5.11.06.

            בתאריך האמור הוגשה לרשם המקרקעין בנתניה בקשה לרישום הערת אזהרה בדבר זכאותו של המשיב לגבי חלקה 27, אליה צורף ההסכם. על עותק ההסכם שצורף לבקשה היתה מוטבעת חותמתו של עו"ד תופיק ביאדסה, וכן, כך לכאורה, חתימתו, ומתחתן נרשם: "אני מאשר חתימת הצדדים." (ר' ת/4).

            ביום 14.12.06 אישר עו"ד אדריס את חתימתו של המשיב על גבי מכתב המופנה אל רשם המקרקעין בנתניה, בו הוא מבקש לבטל את הערת האזהרה הרשומה בפנקסים לטובתו על חלקה 27. הבקשה הוגשה לרשם ביום 26.12.06 וההערה הנ"ל נמחקה.

באותו היום, 26.12.06, חתם המשיב על בקשה נוספת לרשום על חלקה 27 הערת אזהרה לטובתו. הבקשה הוגשה לרשם המקרקעין בנתניה ביום 28.1206 ואז נרשמה, על סמך הבקשה וההסכם, מחדש, הערה לטובתו. הפעם צורף לבקשה עותק של ההסכם כשחתימות הצדדים עליו אינן מאושרות ע"י עו"ד או ע"י אדם אחר כלשהו.

3.         ועתה למערכה השניה:

 אין לדעת אם המנוח אכן חתם על ההסכמים משנת 1994, או אם התמורה שולמה לו. כך או אחרת, בשנת 2006 נזקק המבקש לכסף, הוא פנה אל המשיב וביניהם נקשרו ביום 28.9.06 שני הסכמים (ר' נספח א' ונספח ב' לתצהיר עדותו הראשית ת/2 של המבקש), לפיהם התחייב המבקש למכור למשיב חלק משתי החלקות תמורת 70,000 ש"ח בעבור הממכר בכל חלקה.

סעיף 7 של כל הסכם, דן בתמורה.  הנוסח של הסעיף האמור זהה בשני ההסכמים, ונכתב בו כך: "תמורת הנכס ותמורת יתר התחייבויותיו של המוכר עפ"י ההסכם, י שלם הקונה למוכר את הסך של 70,000 ש"ח (שבעים אלף ש"ח)." (ההדגשה לא במקור). הכתוב מדבר בלשון עתיד ולא פורטו מועדי התשלום. גם הפעם הוטל על הקונה לשלם את מס שבח המקרקעין בגין העיסקה.

ההסכמים הוכנו ע"י עו"ד אמיר דרויש. בהגיע הצדדים אל משרדו הם הופנו לחדר צדדי, ובעת שהותם באותו חדר, כאשר למשיב נלווה מר אבו טועמה, עוזרו - חברו - נהגו, נכתב בכתב ידו של המבקש המסמך נ/1, שלשונו כדלקמן:

                                                " נספח  לחוזה

*     מסמך זה קשור באופן בלתי נפרד מהחוזה אשר נערך ונחתם בין הצדדים - בתאריך 28/9/06 (בין) מוחמד חאג' אחמד לבין אבו פול כמאל.

*     הצ'קים מצולמים, ומצויינים בדפים מס' 1 עד 4

*     לא יבוצע כל רישום בלשכות המסים אלא רק לאחר פרעון כל הצ'קים, ואם לא יפרעו כול הצ'קים תהיה העסקה בטלה ומבוטלת.